המסע לפולין הוא אירוע חינוכי מכונן בזהותם של בני נוער וצעירים
ויכול לשמש קרקע לגיבוש תפיסת עולם בוגרת ועשירה באמצעות למידה והתנסות
זיכרון השואה בחברה הישראלית משמש כבריח התיכון של הזהות הקיבוצית הישראלית. יש לפתח צורת זיכרון שונה, בעלת אופי הומניסטי, שתוכל למלא תפקיד חיובי בבניית הזהות הקיבוצית הישראלית.
פרופ' דניאל גוטווין
מפעל המסעות לפולין מקיף כיום כ-35,000 משתתפים בשנה, היוצאים לפולין במסגרת משלחות בית ספריות, קבוצות מבוגרים, מוסדות אקדמיים ומסעות לכוחות הביטחון.
הפיכתו של המסע לפולין לאירוע חינוכי מכונן בגיבוש זהותם של בני נוער וצעירים יוצרת הזדמנות ייחודית ליצירת שיח משמעותי בין מחנך וחניך, על העבר שאבד, ההווה שישנו והעתיד עוד לבוא.
אנו מקיימים הדרכה וליווי מלא של הצוות החינוכי – מדריכים ומחנכים – בעיצוב תוכנית המסע, הנחיית המשתתפים ועיבוד המסע לפולין.
לאורכו של התהליך החינוכי אנו שואפים לבירור הקשר של כל משתתף ומשתתפת אל מעגלי הזהות היהודיים, הישראליים, האישיים והחברתיים, במטרה ליצור הזדהות, שייכות ואחריות על עתיד החברה ופיתוח אחריות אישית.
המסע מתקיים על בסיס קבוצות קטנות בנות 20-25 משתתפים, במטרה לאפשר ביטוי מקסימלי ליחיד ומרחב תומך לשיחה קרובה ומאפשרת בקבוצה.
לאורך תהליך ההכנה, המסע ובסיכומו אנו מקיימים שיח המשלב התמודדות ושהייה בדילמות מוסריות וחינוכיות – במטרה ליצור ראייה מורכבת של ההיסטוריה מנקודת מבטם של בני אותה תקופה – על כל השיקולים שבה.
אנו משלבים בהדרכות מקורות ראשוניים, עדויות, צילומים, סרטים תיעודיים ואמצעי המחשה מגוונים – במטרה לעודד חקר עצמי והעמקה בתחומי עניין אישיים וקבוצתיים.
מנחי מול נבו מבססים את עבודתם על היכרות, שיחות אישיות ויצירת קשר אישי מכבד וקרוב בין המדריך לקבוצתו – כחלק מבניית תהליך חינוכי המותאם לקבוצה ולמסע הייחודי אותה היא עוברת.
